שלום אורח

שירים של רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב

אודות רבי נחמן מברסלב:
רבי נחמן מברסלב ("נחמן מאומן"; נולד בא' בניסן ה'תקל"ב (4 באפריל 1772) – נפטר בי"ח בתשרי (ג' חוה"מ סוכות) ה'תקע"א (16 באוקטובר 1810) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות, מורה רוחני, מייסד חסידות ברסלב שבזמנו עורר סערה והתנגדות גדולה, כיום חסידיו מהווים את אחד הזרמים המרכזיים בחסידות. להגותו וכתיבתו המקורית השפעה ניכרת בחסידות עד ימינו.
רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב (1772) בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פיגה הייתה בתה של אדל - בתו היחידה של הבעל שם טוב.
ר' נחמן גדל באווירה חסידית-קבלית, וכבר בהיותו ילד קבע את יעודו. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מאוסוטה, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון.
ב-1790, לאחר מות חותנו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנתו) עבר למדודיווקה (Medvedivka) שבפלך קייב, שם קיבל על עצמו להיות רב לחסידיו ושם התפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה, והתחילו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. טיעונו המרכזי של ר' נחמן כנגדם היה, שבעוד שהבעל שם טוב ניסה לעשות מהפכה רוחנית דרך ייסוד החסידות, הרי שזו הייתה אמורה להיות מהפכה בכל מהלך החיים היהודיים, הרוחניים והגשמיים כאחד. תפיסה זו לא באה לידי ביטוי, לטעמו, בקרב אדמו"רים רבים שבנו להם את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד ומנהיג, החזיקו מכספי חסידיהם את חצרם, ובזה תמה השפעתם על דורם. ר' נחמן טען שיש להשפיע על כל העולם, להביאו אל תיקונו ולהחזיר עטרת החסידות ליושנה. במדוודיווקה חי עד שנת ה'תקנ"ח 1798.
בשנת ה'תקנ"ח 1798 החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, 1798 ושם גם עשה את החג, מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה היכן שלימים הוקם בו בית הכנסת הדרת קודש. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.‏
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
לאחר חזרתו העתיק את מגוריו לעיר זלטופוליה, ושהה בה כשנתיים. שם החל לנהוג כאדמו"ר והמשיך בביקורתו החריפה כלפי צדיקי דורו. הוא נהג לומר שליצר הרע קשה לעבוד לבד כדי להסיט את האדם מדרך האמת, ולכן הוא הושיב כל-כך הרבה אדמו"רים בעיירות השונות שיעזרו לו.
דרכו החדשה הביאה עליו מבקרים רבים שראו בה סטייה, במיוחד את אריה לייב משפולי, "הסבא משפולי" - עליו נהג רבי נחמן להגיד, שאסור להזדקן, רמז לזקנותו הרוחנית, ועל האדם תמיד להתחדש. רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה, זקן- זה קנה חכמה, דברים של עתיק יומין והוא זקן שבטומאה, שהוא זקן שבסיטרא אחרא, היינו אבי אבות הטומאה"‏ עוד הוא מוסיף אודות הסבא משפולי "בשביל זה עסק כל ימיו בצדקה כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש, שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה וכו' והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר על צדקות ישראל עם קדוש".
מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד אחרי ששהה בזלטפוליה פחות משנתיים. בעוברו בעיר אוּמן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם עם ההרוגים. בהסכמת דודו ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם ר' נתן שטרנהרץ, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ובשנת 1808 הגיע עד לבוב, כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים התייאשו מלעזור לו. בשנת 1810 פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נפטר שם כעבור חצי שנה, ב-16 באוקטובר, בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.
לאחר מותו לא מונה לו יורש, כפי שהוא ציווה שהוא רוצה לעשות משהו נצחי ולא כמו שאר האדמו"רים שפעלו בחייהם, ובמותם נגמר פעלם, אלא שהחסידים יעשו חסידים. לכן בפי העם חסידיו נקראו "החסידים המתים". ובברסלב נהגו לומר שהם עם אדמו"ר חי לא במובן הפיזי, אלא שעל ידי ספריו הוא מדריך אותם ועוזר להם גם לאחר פטירתו לעבוד את השם ולהתקרב אליו.
לפי המנהג החסידי, חסידים חייבים פעם בשנה לפחות להגיע לרבם, המנהג הזה נשתמר בצורתו המיוחדת גם אצל חסידי ברסלב, שבאים פעם בשנה, בראש השנה, לקבר רבי נחמן מברסלב באומן.
רבי נחמן סלל לו דרכים חדשות ומיוחדות בחסידות.
הוא הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית על אף שבסוף ימיו התיידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן.
כמו"כ הדגיש את עניין הרצון וההשתוקקות לקב"ה. ואמר שלפי גדולת ה' אי אפשר כלל לעובדו בתורה ומצוות אלא בכיסופים וגעגועים‏. להשתוקקות זו אי אפשר לזכות אלא ע"י אמונה פשוטה‏. עוד אמר שלהתלהבות הלב של היהודי אין סוף ואין תכלית ואינו יכול לקיים את המצוות אלא אם כן יעשה בליבו חלל פנוי מהתלהבות זו‏. כמו כן אמר שלכל אדם יש את מה שיכול לעבוד עם זה את ה' במעשים ומה שאינו יכול אלא להתבטל עם זה לאינסוף‏.
לאחר מספר שנים שבהן נשא דרשות בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, פסק מלדרוש והחל לספר סיפורי מעשיות. בכך הוא נתן דרור לרוח האמנותית שדבקה בו, שלא מצאה ביטוי בתורות החסידיות המקובלות.
הדגיש את חשיבות ההימצאות בארץ ישראל. אמר "כל העניין שלי זה ארץ ישראל" הוא ביקר בארץ ישראל וחסידיו טוענים כי חיבורו הידוע "ליקוטי מוהר"ן" נכתב בעקבות הביקור. דבריו בליקוטי מוהר"ן הם דוגמה לאהבת הארץ והערכתה: "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".
הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה בחיים הדתיים, והחשש מפני ייאוש ועצב אפיין אותו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:
אמרתו "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" הולחנה על ידי הרב ברוך חייט לשיר "כל העולם כולו", שבוצע על ידי זמרים רבים.
עוד הדגיש את חשיבות ההתקרבות לצדיקים ואמר שאי אפשר לזכות לאמונה אלא על ידי התקרבות אליהם‏ ושהם כלליות הקדושה‏.
את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו הבכיר רבי נתן מברסלב, מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר"ן, ועוד.
רבי נחמן הדגיש גם את גודל חשיבות הנסיעה אליו בראש השנה. אמר,
ועוד הוסיף, "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".
מדי שנה, בראש השנה, אך גם במהלך השנה כולה, חסידיו עולים לקברו שבעיירה אומן שבאוקראינה. בשנים האחרונות ישנה היסחפות בולטת של ישראלים רבים שאינם מחסידי ברסלב, ולעתים אף שאינם דתיים, למקום. בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה מועדים בלבד היות שאסר עליהם להגיע אליו במועדים אחרים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בשנים האחרונות חסידים מחזירים עטרה ליושנה ומגיעים אף במועדים הללו לקברו שבאומן. עם זאת אין ספק שהתאריך החשוב ביותר הוא ראש השנה, רבי נחמן הכריז שביום זה יש לו כוח "לתקן ולעזור לכל אדם יהיה איך שיהיה..." . בשנים האחרונות מספר הישראלים שפוקדים את המקום נמצא בעלייה מתמדת. רוב האנשים מגיעים מישראל אך יש לא מעט שמגיעים גם מארצות הברית, צרפת, אנגליה, מקסיקו, ועוד.
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן, האחד "ספר הנשרף", שכשמו נשרף במצוות רבי נחמן בימי חייו, והשני "ספר הגנוז".
קישורים נוספים נמצאים בערכים העוסקים בכתבי רבי נחמן מברסלב ובחסידות ברסלב

להמשך קריאה...

שירים של רבי נחמן מברסלב

מספר שירים באתר: 0

דלג אל תוכן העמוד
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.