שלום אורח

שירים של שאול טשרניחובסקי

שאול טשרניחובסקי

אודות שאול טשרניחובסקי:
שאול (סאול) גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Шаул Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875, – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה.
טשרניחובסקי נולד בי"ט באב ה'תרל"ה (1875) בכפר מיכאילובקה‏ שבחצי האי קרים, בפלך טאורידה (טאברידה) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית, ב"תחום המושב" היהודי (כיום במאוקראינה). תחילה למד בחדר מתוקן, ובגיל 10 עבר לבית ספר רוסי. בשנת 1890 עבר לאודסה, שם למד עד שנת 1892 בבית ספר ממשלתי למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות. בשלב זה כבר כתב בלדות ופרסם את שיריו הראשונים. השיר הראשון שפרסם היה "בחלומי". בשנת 1898 יצא לאור ספר השירים הראשון של טשרניחובסקי, "חזיונות ומנגינות". לימים, יצא חלק שני של הספר. ההקדמה הייתה מאת המבקר ראובן בריינין, שהילל את המחבר.
בשנים 1899–1906 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג, וסיים את לימודי הרפואה בלוזאן שבשווייץ. בעת לימודיו בהיידלברג נישא למלַניה קרלובנה פון גוזיאס-גורבצביץ (1879–1971), בת אצולה נוצרייה רוסייה ממוצא פולני-גרמני-אוקראיני, שישבה בבית-הסוהר ברוסיה על רקע פעילות אנרכיסטית והגיעה ללמוד היסטוריה ופילוסופיה בהיידלברג. לבני הזוג נולדה בת יחידה, איזוֹלְדה (איזה).‏ מעת סיום לימודיו ועד סוף ימיו שילב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר. לאחר סיום לימודיו חזר לאוקראינה, והיה רופא בחארקוב בקייב ובפינלנד. במלחמת העולם הראשונה שימש כרופא צבאי במינסק ובסנקט פטרבורג.
בשנים 1925–1932 היה בין עורכי עיתון "התקופה" וכן ערך מדור רפואה באנציקלופדיה העברית אשכול. בשנים 1929–1930 שהה בארצות הברית וב-1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בה לצמיתות. הוא קבע ביתו בדירה קטנה ברחוב אחד העם 89 בתל אביב. טשרניחובסקי עבד כרופא של בתי הספר בתל אביב. היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"וועד הלשון העברית". היה גם העורך של ספר מונחים בעברית לרפואה ולמדעי הטבע.
בשנת 1936 עברו אשתו ובתו להתגורר כדיירות-משנה במעון הפטריארך היווני בפסגת סן סימון בירושלים. לאחר שלקה בלוקמיה, הצטרף אליהן טשרניחובסקי. בתו נישאה לאברהם וילנסקי ועברה לחיפה. בני הזוג היו הורים לבן יחיד, אלכנסדר וילנסקי (לימים מהנדס).
טשרניחובסקי נפטר בירושלים בט"ו בתשרי ה'תש"ד (1943), ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. הותיר את אשתו, בתו, חתנו ונכדו.
אשתו מלניה, שהייתה לפראבוסלאבית אדוקה, עברה לאחר מותו לבתה בחיפה. אף שחיה בארץ ארבעים שנה, לא ידעה עברית (ולא יכלה לקרוא את יצירת בעלה). היא נפטרה בשיבה טובה ב-1971 ונקברה בחלקה היוונית-אורתודוקסית במתחם בתי הקברות בחיפה.‏ בתם נפטרה ב-1974.‏ לאחר מותה, עברו זכויות היוצרים על יצירתו של טשרניחובסקי לאברהם וילנסקי, שההדיר את עזבונו הספרותי ודאג להוצאת כתביו (תחילה בהוצאת דביר ואחר-כך בעם עובד).
בשירתו של טשרניחובסקי יש מיזוג של השפעת המורשת היהודית ומורשת תרבות העולם. הוא כתב על נושאים עבריים כמו "בעין דור", שיר על שאול המלך, שבא לבעלת האוב, המתאר בצורה דרמטית את מצבו של שאול באחרית ימיו. טשרניחובסקי היה מזוהה במיוחד עם דמותו של שאול, אולי בזכות שמו, והוא גם מתאר בשיר את נפילתם הטראגית של שאול ובניו בהר הגלבוע. מצד שני, בשיר "לנוכח פסל אפולו" ניכרת חיבתו של המשורר לתרבות יוון וליופי שהיא מייצגת.
טשרניחובסקי הוא המשורר העברי שמזוהה יותר מכל משורר עברי אחר עם הסוֹנֶטָּה. אחת מן הסוגות בהן כתב היא "כליל סונטות", סונטה שבנויה מ-14 סונטות כמספר השורות בסונטה רגילה, ועוד סונטה שהשורות הראשונות ב-14 הקודמות יוצרות סונטה העומדת בפני עצמה. "כלילי הסונטות" הן על נושא מסוים (כמו,"על הדם", "לשמש").
עם כל נהייתו לתרבות העולם, הזדהה גם טשרניחובסקי עם גורל עמו. בשנת 1938, בתקופת המרד הערבי, כתב את השיר "ראי אדמה", המבכה את קורבנות המרד הרבים במשפט המפורסם "ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!". לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על השואה המתחוללת באירופה, כתב את השירים "הרוגי טירמוניא", ואת "בלדות וורמיזא" שהביאו לידי ביטוי את רחשי לבו על הגורל הטראגי של העם היהודי. בחלק משיריו הביע אהדה לציונות ולתחיית העם היהודי בארצו, כפי שכתב בשיר "אני מאמין" (הידוע כ"שחקי שחקי"): "ישוב יפרח אז גם עמי, ובארץ יקום דור. ברזל כבליו יוסר מנו. עין בעין יראה אור".
טשרניחובסקי כתב מספר אידיליות שבמרכזן תמונות מנוף ילדותו, כמו "ברית מילה", "כחום היום" ו"לביבות", והן נחשבות לחלק מפסגת יצירתו השירית. האידיליות שלו משמשות דוגמה ומופת לכל האידיליות שנכתבו בשפה העברית.
רבים משיריו הולחנו על ידי מלחינים עבריים, כמו טוביה שלונסקי שהלחין את "אני מאמין", נחום נרדי שהלחין את "גינה לי" ו"בת הרב ואמה", גיל אלדמע שהלחין את "מכל פרחי מור", שלמה ארצי שהלחין את "אומרים ישנה ארץ", "את אינך יודעת" ו"אילאיל" מתוך מחרוזת השירים ל"אילאיל", נעמי שמר שהלחינה את "אומרים ישנה ארץ", "הוי ארצי מולדתי", "יום זה יום יולד בו שיר", "בעלייתי שם יפתי", ו"בזכותם קיים", מיקי גבריאלוב שהלחין את "הוי ארצי מולדתי", צביקה פיק שהלחין את "שושנת פלאים", שלמה גרוניך שהלחין את "העולם בזכותו של מי קיים", שמוליק קראוס שהלחין את "בת הרב ואמה", ברי סחרוף שהלחין את "אינני אוהב אותה" ואחרים.
מלבד כמשורר, נודע טשרניחובסקי כמתרגם מעולה. להוקרה מיוחדת זכה תרגומו ל"איליאדה" ול"אודיסיאה" של הומרוס.
בשנת 1943 קבעה עיריית תל אביב פרס על שמו: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. טשרניחובסקי השתתף בעריכת תקנון הפרס ונכח בחלוקתו הראשונה.
על שמו נקרא בית הסופר בתל אביב, מרכז אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. כמו כן נקראים על שמו רחובות ביישובים רבים בארץ, וכן בתי ספר ביישובים.
טשרניחובסקי נבחר, ביחד עם לאה גולדברג, נתן אלתרמן ורחל המשוררת, להתנוסס על גבי השטרות החדשים של מדינת ישראל, והוא עתיד להופיע החל מ-2014 על שטר של 50 שקלים חדשים.
מתרגומיו:

להמשך קריאה...

שירים של שאול טשרניחובסקי

מספר שירים באתר: 1

דלג אל תוכן העמוד
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.