שלום אורח

שירים של שלמה קרליבך

שלמה קרליבך

אודות שלמה קרליבך:
רבי שלמה קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה 14 בינואר 1925 - 21 באוקטובר 1994) היה זמר, נגן ומלחין יהודי חסידי אמריקאי, מורה רוחני ומספר סיפורים. הרב קרליבך, הידוע בכינויו "הרבי המרקד", הוא מבשר ומייסד ז'אנר מוזיקלי הקרוי על שמו, ונחשב לאחד מגדולי הזמרים החסידיים של המאה ה-20.
קרליבך נולד, עם אחיו התאום אליהו-חיים, בברלין ב-1925, לפסיה והרטוויג נפתלי קרליבך, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית ובנו של רב העיר ליבק שלמה קרליבך. בן דודו היה העיתונאי לימים עזריאל קרליבך. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה. לאחר שהות קצרה בבאדן-וינה שבאוסטריה הגיעה המשפחה ב-1939 לניו יורק, שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד ובאוניברסיטת קולומביה. נחשב לעילוי ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת. רבותיו, בהם הרב אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כחזן בימים הנוראים.
באותה תקופה התקרב לחסידות חב"ד, ואל האדמו"רים שלה – רבי יוסף יצחק שניאורסון, וחתנו מנחם מנדל - הרבי מליובאוויטש. בשנים 1951 עד 1954 נשלח מטעמם למרכזים יהודיים ברחבי ארצות הברית כדי לקרב את הנוער ליהדות. לאחר מכן ניתקה חצר ליובאוויטש את קשריה איתו משום שקיים פעילויות מעורבות לגברים ולנשים. הוא החל להפיץ את תורת החסידות בסגנון חדש, ששאב את אופיו מה"גל החדש" ששטף את ארצות הברית בשלהי שנות ה-50 ושנות ה-60 והושפע מתורתם של רבי נחמן מברסלב והרבי מאיז'ביצה. בליווי הגיטרה שלו נדד ברחבי המדינה להופעות עשיית נפשות. החלו להתקבץ סביבו חסידים שהתלהבו מסגנונו.
ב-1963 הופיע במועדון "Village gate" להופעה מוקלטת ראשונה. פריצה משמעותית יותר בקריירה המוזיקלית שלו הייתה ב-1966, בגריניץ' וילג' לאחר פגישה עם בוב דילן, נינה סימון וזמרים אחרים. משם המשיך לפסטיבל הפולק בברקלי. קרליבך החליט להישאר בסן פרנסיסקו כדי לקרב ליהדות צעירים "היפים" ומחוסרי בית. למטרה זו הקים שם את "בית אהבה ותפילה". ב-1967 נפטר אביו וקרליבך התמנה תחתיו, יחד עם אחיו התאום אלי (אליהו חיים), לרב הקהילה. באותן שנים החל קרליבך להסתובב בקהילות יהודיות בעולם, והגיע גם לישראל להופעות, בליווי חסידיו, שאחדים מהם שימשו להקת הליווי שלו. בעקבות התלהבותו וריקודיו במהלך ההופעה דבק בו הכינוי "הרבי המרקד".
ב-1968 הקימו חסידיו את היישוב "מבוא מודיעים" על יד לטרון. הרב בנה שם את ביתו, וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית. במקביל המשיך קרליבך להופיע ולערוך קונצרטים ברחבי העולם. ב-1970, בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, זכה שירו "והאר עינינו" במקום השני, ושמעו של קרליבך הגיע לתודעת הציבור בישראל. לאחר מכן הוכרה "שירת קרליבך" כז'אנר מתפתח, ולחניו חדרו לקהל התלמידים בישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר, ובקהל הדתי-לאומי. בשנות ה-80 ביסס את החסידות שלו, שמנתה כבר עשרות אלפי אנשים, ופנה לעסוק בהנחלת סיפורים חסידיים, שהקליט והפיץ. במסעותיו באירופה נהג להסתובב בבתי כנסת ולאסוף ספרים תורניים שהיו מיועדים לגניזה, מהם הרכיב ספרייה תורנית גדולה.
קרליבך ניצל את הסדקים הראשונים שניבעו בחומת השלטון הקומוניסטי לעריכת מספר מסעות הופעות בחבר המדינות בשנים 1989 ו-1991. במסעות אלה ביקש להביא "שמחה ואהבה" ליהודים שם ולהפיג את האנטישמיות כלפיהם.
בגיל 48 נישא לנעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות – נשמה ונדרה. נשמה היא זמרת המופיעה עם רפרטואר הכולל בעיקר שירים ברוח החסידות של אביה.
קרליבך נפטר בט"ז בחשוון תשנ"ה, 21 באוקטובר 1994, מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. השיר האחרון שניגן קרליבך, דקות קודם פטירתו, היה הפסוק "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו". על פי עדותו של הרב ישראל מאיר לאו, במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו, והשיר האחרון שנוגן במהלך הטמנת גופו הוא השיר ברכי נפשי את ה' בלחנו של הרב שלמה. כיוון שפיזר את כל כספו לצדקה, נפטר קרליבך חסר פרוטה, ותלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו. הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים.
אחרי מותו של קרליבך פרסם מגזין הנשים היהודי "לילית" כתבה נרחבת‏ שבה נטען שבעשרות מקרים הוא הטריד מינית וביצע מעשים מגונים בילדות ובנשים, משנות ה-60 ואילך. טענות המתלוננות לא ניתנו לבירור משפטי אחרי מותו של הרב קרליבך. בשנת 2004, כאשר ביקשו לקרוא רחוב בניו יורק על שמו של קרליבך, יצא "מרכז המוּדעות" (The Awareness Center) בארצות־הברית וגורמים נוספים כנגד היוזמה, ובכך הביאו לביטולה‏. המרכז המשיך לפרסם מקרים שבהם לטענתו ביצע קרליבך מעשים דומים.
בשנת 2008 יצר הבמאי בעז שחק את סרט הקולנוע "לעולם אינך יודע" (You Never Know)] עבור ערוץ 2‏. בסרט ראיונות עם אנשים שעבדו או פגשו את הרב קרליבך בתחנות שונות בחייו והוא מתאר גם את למדנותו. בשנת 2010 הפיק תיאטרון יידישפיל הצגה מוזיקלית על סיפור חייו בשם "קרליבך חי".
קרליבך עשה את דרכו המוזיקלית בליווי הגיטרה שלו, באווירת שנות ה-60. הוא התוודע ללהקות רוק ופגש במסעותיו זמרי רוק ונשמה. שיריו הראשונים יצאו בשני תקליטי ביכורים, אחד מהם ("הנשמה לך") בליווי להקה מורחבת של נגנים בעיבוד ובניצוח של מילטון אוקום. תקליטים אלו פרסמו את להיטיו הראשונים - "אשא עיני", "השמיעיני את קולך" "לולי תורתך" וכן השיר "עוד יישמע", שנקלט במהירות בקרב הדור הצעיר בישראל והפך לשיר קאנוני המושר בכל חתונה דתית.
ב-1963 הופיע קרליבך במועדון "Village gate" בניו יורק, הופעה שלדעת רבים סימנה את פריצת הדרך הראשונה שלו, לאחר פרסום התקליט אשר הוקלט באותו מופע. בתקליט זה נשמעה לראשונה התלהבות הקהל והיסחפותו לשיר יחד עם הזמר – תופעה אשר תחזור על עצמה בכל מופע ותהפוך לסימן ההיכר שלו. בתקליט זה מיטיב קרליבך לשיר כחזן המסלסל בנימה רגשנית את הפסוקים של פרק התפילה "ממקומך". התקליט נקרא "פיתחו לי שערי צדק" על פי הפסוק שאותו הלחין, כדבריו, מתוך כמיהה להשפיע על פתיחת הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמים.
עם בואו לישראל, בסוף שנות ה-60, כבר הסתמנה בה פריחה מחודשת של מוזיקה חסידית, ובפסטיבלי הזמר החסידיים השונים שהתקיימו באותן שנים השתתף קרליבך כמלחין ואף זכה להכרת הציבור הישראלי בשיריו "והאר עינינו" (זכה במקום שני בפסטיבל הראשון) וכן "ישראל ישראל בטח בה'", "חמדת ימים". שיריו צעדו במקומות גבוהים במצעד הפזמונים. שירים אחרים שלו קיבלו משמעויות לאומיות כמו, "ובאו האובדים" והשיר "למען אחי ורעי" שנכתבו במסגרת המאבק לעליית יהודי ברית המועצות. השיר "עוד אבינו חי" הפך גם הוא לפופולרי בקרב הציבור כולו. מאז הוסיף להקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. מאפיין בולט בשירתו של קרליבך, הוא השילוב בין קולו העמוק והמחוספס מעט, לבין הצורה המיוחדת של הגיית המילים, שהיא תוצאה של ההגייה האשכנזית הכבדה והמבטא האמריקאי הכבד.
אמנים רבים רואים ברב קרליבך ובשירתו כמבשר הז'אנר מוזיקה יהודית מקורית.
קרליבך, זמר ורב מלהיב שהצליח למלא אולמות מלאים במעריצים, נחשב למנהיג כריזמטי וסוחף. באורח חיים המבוסס על אהבה וקרבה, כנות ופשטות, ירידה לעומק הלבבות ולימוד זכות ואהבת כל יהודי באשר הוא. רבים הוקסמו מהאהבה ומהחיבה שהפגין וכן מקולו הרך והנעים. קרליבך ראה את אהבת האדם ובייחוד אהבת כל יהודי ויהודי כערך עליון לצד אהבת האלוהים. על כך ביסס את שירתו, את תורתו ואת אורחות חייו. כמו רבים מאמני תקופתו, ניגן בגיטרה וגידל שיער ארוך. נוהגו לנשק ולחבק כל אדם היה לחלק בלתי נפרד מאישיותו. כמי שהקדיש את חייו לקירוב לבבות הגיע קרליבך למקומות נידחים רבים ופעל במסירות נפש ועשיית צדקה. בעיקר באמצעות שירה וסיפורים חסידיים. מורשתו החסידית מתובלת בעקרונות המשולבים בחסידות, בקבלה ובמסורת היהודית.
קרליבך הותיר אחרי מותו מורשת רוחנית ומוזיקלית עשירה, ושירתו מתנגנת בבתי כנסיות רבים. בחייו זכה לכבוד מועט ואף נחשב שנוי במחלוקת. הציבור החרדי לא הכיר בו כאישיות רבנית, למרות ששיריו חדרו עמוק בציבור זה. גם בציבור הדתי בכלל, לא התקבל הסגנון המיוחד שלו. אישיותו המוחצנת גרמה לאנשים דתיים לחוש שלא בנוח – השיער הארוך, הניגון בגיטרה, לא נעמו לאוזניים דתיות מסורתיות. קרליבך גם התנהג בחופשיות, והמגעים הפיזיים בעיקר עם נשים, הוציאו אותו אל מחוץ לגדר המחנה הדתי השמרני. עם זאת, דווקא תכונות אלו משכו והלהיבו רחוקים וכן חלקים מן הדור הצעיר וגרמה להם להעריץ את קרליבך, לדבוק בתורתו ולנהור אל המופעים שלו.
לאחר מותו יצאו לאור ספרים ובהם אמירות וחידושים שליקטו תלמידיו. הזמר יהודה גלאנץ הוציא 8 שנים לאחר פטירתו אלבום בשם "מוכרחים לרקוד", שכל מילותיו הן אמירות של קרליבך.
אלמנתו, נעילה קרליבך, הביאה (בנספח לאלבום "הנשמה לך", 2002) את דבריו המסבירים את ההשראה לשיריו ולפעולתו:
כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית.
לאחר פטירתו שוכתבו רבים מן השיעורים שמסר וקובצו על ידי תלמידיו בספרים ובחוברות.
אודותיו
וידאו

להמשך קריאה...

שירים של שלמה קרליבך

מספר שירים באתר: 4

דלג אל תוכן העמוד
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.